עוגת תפוזים חצי בחושה ונפלאה
השארת תגובה
הימים ימים של סתיו, אבל אפשר לדמיין כל עונה אחרת. תפוזים זה כבר לא עסקת חבילה עם גשם ונעלי בית משובצות בחום-אפור סבתאי. והעוגה מושלמת. רכה וקצת לחה, עם ארומת הדרים מתפרצת ורמזים לשעת תה שרק סבתות בנעלי בית משובצות יודעות להכין באופן מושלם. בעצם, אם חושבים על זה רגע, הדבר הכי קרוב לעוגת תפוזים שהכינה סבתא שלי הכל כך פולנייה היה קיגעל אטריות מתוק, דביק ושחום. כזה קיגעל שאפילו בריטים היו מתים להחליף בו את הסקונס המעודנים של התה.
אבל אנחנו בעניין של עוגת תפוזים עכשיו, כן? ולמרות שמרגע שהזכרתי את הקיגעל הוא ממש נדחף לי לפריים, מציץ מאחורי גבי, מציף גלים של זכרונות וריחות, בכל זאת אניח לו. עוגת תפוזים לא הולכת עם קיגעל, וסבתא, אין לי שום כוונה לשדך בין השניים וליצור עוגת קיגעל תפוזים בציפוי הערינג.
העוגה יוצאת מהתנור וכבר מחכים לה בני הבית בעיגול מסביב. רגע, אני אומרת, תנו לה לפחות להצטנן קצת, להרגיש עגולה ושלמה עם עצמה. אפילו אבקת סוכר אי אפשר לפזר מעליה כשהיא רותחת ככה. שמעו הזאבים אבקת סוכר ונרגעו. אני מחלצת אותה מהתבנית, מניחה על מפית תחרה, בוזקת מלמעלה תועפות אבקת סוכר ומפקירה אותה לגורלה.
חמש דקות אחרי כבר אין עוגה. יש קיגעל?
אחת העוגות הנפלאות. עסיסית, אוורירית במידה, עם טעם תפוזים עדין. אני קוראת לה חצי בחושה כי אמנם אין הפרדת ביצים, אבל מקציפים אותן שלמות במשך כמה דקות. חוץ מזה היא ממש קלה להכנה.
כך תחלצו באופן מושלם עוגה מתבנית קוגלהוף: יש לשמן היטב את התבנית, ולזרות מעל מעט קמח. לנער את עודפי הקמח, ולהקפיד שכל דפנות העוגה מכוסות בו.
אחרי האפייה להמתין מעט לצינון העוגה, לעבור עם סכין דקה בין העוגה לדפנות התבנית, ולהפוך על צלחת. מזל טוב, עוגה נולדה.